<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תמ"ד</h1>
<h2>דף צט:</h2>
ולענין פסק הלכה נמי לולי שכבר הורה זקן הרב רבי משה ז"ל [פט"ו ממאכ"א הל"ד] שפסק כרבי יהודה הייתי אומר דקיימא לן כרבי יוסי, חדא דרבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי [עירובין מ"ו ע"ב], ועוד דמקל טפי ובדרבנן הלך אחר המקל [ע"ז ז' ע"א]. ואי משום דרבי יוסי בר חנינא נקט שיעורא דרבי יהודה בפרק גיד הנשה [חולין צ"ט ע"ב] איני רואה משם ראיה דהתם משום דקשיא להו בשאור של תרומה שנפל לתוך עיסה של חולין שאם יש בו כדי להחמיץ אפילו יש בו כדי להעלות באחד ומאה אמאי אסור ואיצטריך לפרוקי דלא כל השעורין שוין שכל שחריף אוסר תערובתו ביותר ממאה נקט ליה שעורא רבה דהיינו דרבי יהודה ולאו דוקא משום דסבר ליה כותיה. מכאן משמע לי [נמי] דרישא דמתניתין [תרומות פ"י מ"ח] לאו באיסור הציר דאם כן טפי הוה ליה לרבי יוסי ברבי חנינא לנקוט שיעורא דרישא דהוי טפי. וכן נראה דלית ליה לרב ז"ל דרישא [ד]מתניתין היא בפלוגתא ואין בציר דמתניתין שלש מחלוקות דאם כן הוה ליה למנקט שעורא רבה דתנא קמא, ועוד דקיימא לן דיחיד ורבים הלכה כרבים וסתמא דמתניתין דיינינן ברבים בכל מקום.
